-
וַיֹּ֗אמֶר And va-YOH-mer אַל said, al תִּשְׁלַ֤ח he teesh-LAHK יָֽדְךָ֙ not ya-deh-HA אֶל Lay el הַנַּ֔עַר thine ha-NA-ar וְאַל hand veh-AL תַּ֥עַשׂ upon TA-as ל֖וֹ the loh מְא֑וּמָּה lad, meh-OO-ma כִּ֣י׀ neither kee עַתָּ֣ה thou ah-TA יָדַ֗עְתִּי do ya-DA-tee כִּֽי any kee יְרֵ֤א thing yeh-RAY אֱלֹהִים֙ unto ay-loh-HEEM אַ֔תָּה him: AH-ta וְלֹ֥א for veh-LOH חָשַׂ֛כְתָּ now ha-SAHK-ta אֶת know et בִּנְךָ֥ I been-HA אֶת that et יְחִֽידְךָ֖ fearest yeh-hee-deh-HA מִמֶּֽנִּי׃ God, mee-MEH-nee